פגיעה בעבודה והגשת תביעה לביטוח הלאומי

פגיעה בעבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, אצל מעבידו, לרבות פגיעה של עצמאי במהלך עבודתו.

בדרך כלל, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שניתן לשייכו לגורם מוגדר וחיצוני המשפיע על גוף האדם וכתוצאה ממנו נגרם לאדם נזק. כך למשל, עובד המחליק על ריצפה רטובה במקום עבודתו, תוך כדי עבודה וכתוצאה מכך שובר את רגלו, יוכר כנפגע בתאונת עבודה. 

חוק הביטוח הלאומי הרחיב את ההגדרה הזו והכליל בה מקרים נוספים שעשויים להיחשב כתאונת עבודה כמו למשל "מחלת מקצוע" - מחלה שפרצה עקב עבודה שבוצעה במקום העבודה או מטעמו. או במקרה של פגיעה כתוצאה מתאונה שאירעה למבוטח בדרך מביתו לעבודה או בדרך מן העבודה לביתו. 

בעניין זה, עובד שהפסיק את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו או שלא לשם עיסוקו במשלח ידו, לא תחשב התאונה שאירעה בדרך כתאונת עבודה. אלא במקרים מסוימים כמו תפילת בוקר בבית הכנסת שהמבוטח נוהג להתפלל בו, או כדי ללוות את ילדו אל גן הילדים וכן כדי להחזירו משם.

קבלת טיפול רפואי ראשון לאחר הפגיעה

נפגע בעבודה, זכאי לקבל טיפול רפואי מקופות החולים הכולל: פינוי באמבולנס, אשפוז, תרופות, בדיקות רפואיות, צילומים, ניתוחים מכשירים אורתופדיים וכל אביזר רפואי שדרוש. 

עזרה ראשונה, תינתן לנפגע גם על ידי מגן דוד אדום, בית חולים ומרפאה לרפואה דחופה, הקרובים אל מקום הפגיעה. 

מי שפונה באמבולנס לצורך קבלת טיפול רפואי ראשוני ביום הפגיעה, זכאי לקבל החזר על הפינוי מקופת החולים. 


דמי פגיעה בביטוח הלאומי

תנאי הזכאות 

  • הנפגע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

  • הפגיעה היא כתוצאה מתאונת עבודה.  

  • הומצאה לביטוח הלאומי "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", שבה רשומה האבחנה הרפואית והתקופה שבה אותו אדם שנפגע אינו מסוגל לעבוד, בצירוף לטופס התביעה.

  • הנפגע לא עבד כתוצאה מהפגיעה.

מועד הגשת התביעה

תביעה לדמי פגיעה יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, בצירוף המסמכים הנדרשים. הגשת תביעה באיחור עלולה לפגוע בזכאות לקבלת הגמלה.

המסמכים שצריך לצרף לתביעה

התביעה לתשלום דמי פגיעה מוגשת על גבי טופס בל 211, אותו יש לצרף למסמכים הרפואיים, לסיכום מחלה, לדוח חדר מיון מבית החולים/לתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה או לכל מסמך אחר, המעיד על הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהפגיעה והתקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה. 

*מהי בעצם "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה"? 

לפני הגשת התביעה לביטוח הלאומי, יש לקבל מהמעסיק טופס הפניה לטיפול רפואי (בל/250) מלא וחתום על ידו. עובד עצמאי, ימלא את טופס ההפניה לטיפול רפואי לעצמאי (בל/283). 

עם טופס ההפניה לטיפול הרפואי יש לפנות למחלקת תאונות עבודה בקופת חולים, על מנת למסור את הטופס לרופא ולקבל "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". 

במידה והפגיעה נגרמה מתאונת דרכים - יש לצרף דוח מהמשטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.

תקופת תשלום דמי הפגיעה

דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע, על אובדן הכנסותיו מעבודה (כשכיר או כעצמאי) עקב הפגיעה בעבודה. דמי הפגיעה משולמים עבור התקופה שבה הנפגע לא עבד ונזקק לטיפול רפואי ולכל היותר עבור 13 שבועות (91 ימים), ממחרת יום הפגיעה.

שיעור דמי הפגיעה ליום

דמי הפגיעה ליום לעובד שכיר ולעובד עצמאי יחושבו באופן הבא:

75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים המלאים שקדמו ל-1 בחודש שבו הופסקה העבודה בשל הפגיעה, או חודש הפגיעה עד ליום הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו, לחלק ב-90 - התשלום הגבוה מבין השניים, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום 1,241.25 ש"ח (החל ב- 01.01.2024).


נכות מעבודה

נפגע בעבודה שתביעתו לדמי פגיעה אושרה ונותרה לו נכות עקב הפגיעה בעבודה עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה - קצבה או מענק. על הנפגע להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו ובהתאם לכך תשולם לו קצבה חודשית או מענק. גם נפגע שחזר לעבודה או לא נעדר מהעבודה יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.  

זכאות לקצבה או מענק 

  • נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% - 100% - יקבל קצבה חודשית.

  • נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 9% - 19.99%- יקבל מענק חד פעמי.

  • נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 20% - 100% - יקבל קצבה חודשית.

  • נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-9% אינו זכאי לקצבה.


הכרה כנכה נזקק

נפגע עבודה שנקבעה לו נכות זמנית נמוכה מ-100% ועקב נכותו הוא אינו מסוגל לעבוד בכל עבודה שהיא ואין לו הכנסות מעבודה - יכול להגיש בקשה להכיר בו כ"נכה נזקק" ולקבל דרגת נכות זמנית בשיעור של 100%.

התנאים להכרה כ"נכה נזקק" 

"נכה נזקק" הוא מי שעונה על שני תנאים מצטברים: 

  1. אין לו סיכוי סביר ומסוגלות לעבוד בעבודה כלשהי.

  2. אין לו הכנסה:

  • מעבודה כשכיר או כעצמאי (עצמאי שהעסק שלו פעיל, אף אם אינו עובד בו בפועל, נחשב כמי שיש לו הכנסה מהעסק).

  • מקצבה מחליפת שכר, כמו דמי אבטלה, דמי לידה, שמירת היריון, דמי פגיעה מעבודה, דמי תאונה, מילואים, תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה.


הגדלת דרגת נכות לנפגע שאינו מסוגל לחזור לעבודה ("תקנה 15")

כאשר לנפגע נקבעת דרגת נכות לצמיתות, בודקת הוועדה האם הנכות שנגרמה לו כתוצאה מהפגיעה בעבודה משפיעה על היכולת שלו לחזור לעבודה שעבד בה לפני הפגיעה והאם הנכות גרמה לירידה קבועה של יותר מ- 20% מהכנסותיו. 

במקרים אלה, הוועדה יכולה להגדיל את דרגת הנכות לצמיתות עד מחצית מדרגת הנכות שנקבעה לו. לדוגמה: אם לאם שנפגע נקבעה דרגת נכות לצמיתות בשיעור 30%, הועדה יכולה להגדיל את דרגת נכותו עד ל-45%.


לשיחת ייעוץ ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדינו.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.